<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"א</h1>
<h2>דף ד:</h2>
מה שסדרו קודם פסוקי דזמרה תלמוד ומקרא ומשנה משום דאמרינן ישלש אדם ימיו כדאיתא בקדושין ויש מי שפירש שבכל יום ישלש. צריך לומר תהלה לדוד בכל יום כך פשוט בברכות פיר' ואנו שפותחים באשרי לפי שממנו אנו לומדים שצריך לשהות שעה אחת קודם שיתפלל ואנו מסיימין בואנחנו נברך יה לסיים בהללויה.
<h2>דף יא:</h2>
הקורא פרשת הקרבנות צריך לברך עליהם ואם השכים ללמוד ובירך אינו חוזר ומברך כשקורא פרשת הקרבנו' כך כתבו התוספות ועוד פשוט בגמרא ומברך אק"בו על ד"ת והערב נא ואשר בחר בנו ויש מקומות שאומרין המלמד תורה לעמו ישראל במקום על ד"ת ור"ת היה אומר והערב נא כי לא חשב אלו אלא כב' ברכות.
<h2>דף כא:</h2>
אין אומרים קדיש וברכו בפחות מי' כך פשוט במס' סופרים ואם לא שמעו קצת' קדיש וברכו ורוצין לאומרו עם ברכה של יוצר כמה יהיו כתבתיו בח"כ ברין בני אדם שבאו לב"ה.
<h2>דף לא.</h2>
נהגו לומר פסוקי דזמרה ואשרי קודם תפלה כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי שמחה כך כתבו המפרשי' בברכו'.
<h2>דף לב.</h2>
יאמר ברוך שאמר שהיא ברכה שתקנו רבנן קודם ההלל ואחר כך יאמר פסוקי דזמרא שהוא ההלל שהוא תהלה לדוד עד כל הנשמה תהלל יה ואחריהם יאמר ברכה אחת שהי' ישתבח כך תקנו רבנן ויהא עם גומרי ההלל בכל יום כלומר אלו המזמורי' של פסוקי דזמרא כך פשוט בשבת. ואסור לדבר משיתחיל ברוך שאמר עד שישלים תפלת י"ח כך כתב רי"ף פרק אין עומדין ויש מי שכתב עד שישלים ישתבח אבל בין ישתבח ליוצר יכול לדבר. נכנס לב"ה ואין לו שהות לומר כל פסוקי דזמרא יאמר ברוך שאמר ותהלה לדוד בלבד וחותם ישתבח ויתפלל עם הצבור כך כתב רב עמרם וכתב ה"ר יונה ואם נכנס בשעה שאומרין יוצר קורא ק"ש בברכותיה עמהם ויתפלל ואחר כך יאמר פסוקי דזמר' עם הברכות שלפניהם ולאחריהם ויש מי שכתב כי באותה שאמרנו שיאמר תהלה לדוד שיאמר כמו כן הללויה הללו אל בקדשו וישתבח כמו שכתבתי.
<h2>דף נג:</h2>
צריך לענות אמן בכל כחו פירו' בכל כוונתו כך פשוט בשבת ושאר דיני אמן כתבתי בנתיב י"ג בברכות המצות ח"א.
<h2>דף ס:</h2>
כשנוטל ידיו מבר' ענ"י ואשר יצר אם נפנה צרכיו עד רופא כל בשר ומפליא לעשות, ואחר כך אומר אלהי נשמה עד המחזיר נשמות, ואחר כך מברך הנותן לשכוי בינה, ומלביש ערומים, ופוקח עורים, מתיר אסורים, וזוקף כפופים, ורוקע הארץ, ושעשה לי כל צרכי, והמכין מצעדי גבר, ואוזר ישראל, ועוטר ישראל, ושלא עשני עבד, ושלא עשני גוי, ושלא עשני אשה, ואומר ברוך המעביר שינה מעיני וכו' יהי רצון וכו' עד גומל חסדים טובים לעמו ישראל ויש בברכה זו מעין פתיחה סמוך לחתימה. וכל אלו שכתבתי צריך לברך עם הזכרת השם ומלכות כאשר תאמר בא"י אמ"ה הנותן לשכוי וכו' וכן כלם וכל אחד מאלו הברכות היה מן הדין לברכם על דבר ידוע כאשר תאמר כשלובש בגדיו לברך מלביש ערומי' וכן כלם כמו שכתבתי בנתיב י"ג בברכת המצות בח"ב אבל לפי שאין ידיו נקיות בבקר אינו יכול לברכן על הסדר ולפיכך נהגו אחר נטילת ידים כי בברכות אלו של שבח והודאה יכול לברך אחר כך דאינו חיי' לברך קודם לעשייתן אלא בברכת המצוה כמו שכתבתי בברכת הנהנין וכל אלו הברכות הן בברכות וכן כתבו המפרשים וכיצד מברך נטילת ידים כתבתיו בנטילת ידים בדיני המאכל חייב אדם לברך ק' ברכות בכל יום ובשבתות וי"ט שאין בהם כ"כ ברכות משלי' אותן במיני פירות כך פשוט במנחות פירו' והעונה אמן בשבת לקרא בתורה ולמפטיר ומכוין לבו יעלו לו להשלים.
